
שלושים כותרות ואף אחת לא עובדת
לפני כמה שבועות הגיע אליי בעל עסק עם מחשב נייד פתוח ומבט של מי שגילה עכשיו כוכב חדש…. "ביקשתי מהבינה המלאכותית לכתוב לי כותרות לדף הנחיתה, וקיבלתי שלושים בתוך 3 שניות. רק תגיד לי איזו הכי טובה." עברתי על הרשימה, ואז עברתי עליה שוב, כי הייתי בטוח שפספסתי משהו. לא פספסתי. כל הכותרות היו מנוסחות היטב ונקיות משגיאות, ויפות… אבל אף אחת מהן לא אמרה דבר לאדם שבאמת צריך את השירות שלו. הן דיברו על "פתרונות מקצועיים", על "חוויה ללא פשרות" ועל "איכות ברמה הגבוהה ביותר", שזה בערך כמו לכתוב שלוש פעמים את אותה הבטחה ולקוות שהחזרה תהפוך אותה לנכונה.
בעידן הדיגיטלי קיבלנו כלים מטורפים ליצירה שיווקית , אפשר לעצב פרסומת, תמונה ודף מכירה שלם בפחות זמן ממה שלוקח להכין קפה. אבל מי שקורא את הטקסט בצד השני לא השתנה בכלל… אותו אדם עם אותם הבעיות ואותם הכאבים. הוא עדיין עסוק, עדיין חשדן, ועדיין שואל את עצמו שאלה אחת פשוטה: מה יוצא לי מזה?
כדי לענות עליה אני חוזר שוב ושוב לחמישה עקרונות ותיקים מעולם הפרסום, שאנשי קופירייטינג עבדו לפיהם עוד בימים שבהם מודעה נכתבה במכונת כתיבה.
מספר אחד שווה עשרה סופרלטיבים
העיקרון הראשון הוא פשוט ביותר: ככל שהמסר מדויק יותר, קל יותר להאמין לו. המוח שלנו התרגל לסנן הבטחות כלליות, ובצדק, כי שמענו אותן מכל כיוון. "תוצאות מדהימות" נשמע נהדר, אבל אי אפשר לדמיין אותו, ומה שאי אפשר לדמיין קשה לרצות. לעומת זאת, כשאני כותב ללקוח פוטנציאלי "תוך 14 ימי עבודה יהיה לכם אתר תדמית מוכן לפרסום", קורה משהו אחר. פתאום יש תאריך, יש תמונה בראש, ויש הבטחה שאפשר לבדוק. ומכאן גם האזהרה החשובה: דיוק עובד רק כשהוא אמיתי. מספר שאתם לא עומדים בו לא בונה אמון, הוא מפרק אותו, ובדרך כלל בדיוק מול הלקוח שהכי רציתם לשמור.
הכותרת היא השוער בכניסה
בואו נודה באמת: אף אחד לא קורא פרסומת מילה במילה. אנחנו גוללים, סורקים ומחליטים בתוך שבריר שנייה אם יש כאן משהו בשבילנו. הכותרת היא השוער שעומד בכניסה, ואם הוא לא מכניס את הקורא, כל מה שכתבתם אחריה פשוט לא קיים מבחינתו. כותרת טובה עושה לפחות אחד משלושה דברים: מבטיחה תועלת, מעוררת סקרנות או מציגה בעיה שהקורא מזהה מהחיים שלו. "שירותי ייעוץ שיווקי לעסקים" מתארת מה אתם עושים. "משקיעים אלפי שקלים בפרסום ועדיין לא מקבלים מספיק פניות?" מתארת מה הקורא מרגיש. השנייה לא מסבירה את השירות בכלל, ובכל זאת היא זו שתגרום לבעל העסק להמשיך לקרוא, כי פתאום מישהו מדבר עליו.
לא ממציאים רצון, מתחברים אליו
הרבה בעלי עסקים מנסים לשכנע את הלקוח שהוא צריך משהו. זו עבודה קשה ומתישה, ולרוב גם מיותרת. אנשים כבר רוצים דברים: להרוויח יותר, לחסוך זמן, להיפטר מבעיה שמציקה להם, לקבל הכרה, להרגיש שהם שולטים בעניינים. התפקיד של הפרסום הוא לא לייצר את הרצון הזה, אלא להראות איך המוצר שלכם מתחבר אליו. קחו קורס לבניית דפי נחיתה בעזרת בינה מלאכותית. אפשר לקרוא לו בדיוק כך, ואפשר לכתוב "להפסיק לשלם אלפי שקלים על כל דף מכירה חדש, וללמוד לבנות אותו בעצמכם". אותו קורס, אותו מחיר, אותו מרצה. רק שבגרסה השנייה הקורא שומע את עצמו, ולא את המוכר.
אף אחד לא קונה מקדחה
יש בעולם השיווק קלישאה ותיקה שאומרת שאנשים לא קונים מקדחה, הם קונים חור בקיר. היא הפכה לקלישאה מסיבה טובה. רובנו, כשאנחנו מתארים את העסק שלנו, נופלים לרשימת תכונות: המערכת כוללת יומן, תזכורות וניהול משימות. זה נכון, זה מדויק, וזה לא מזיז לאף אחד. מה שמזיז הוא התוצאה: כל המשימות והפגישות במקום אחד, כדי שתוכלו לסיים את היום בלי לרדוף אחרי הדברים ששכחתם. כשאני עובר עם לקוח על הטקסטים באתר שלו, אני שואל אחרי כל משפט שאלה אחת, לפעמים עד שהוא מתחיל להתעצבן עליי בחביבות: "ומה יוצא ללקוח מזה?" אם אין תשובה, המשפט כנראה מיותר.
הצעד הבא צריך להיות קל כמו לגלול
העיקרון האחרון הוא המקום שבו עסקים רבים מאבדים לקוחות שכבר כמעט היו שלהם. הקורא התעניין, הבין, אפילו האמין, ואז נתקל בכפתור שאומר "למידע נוסף על מגוון השירותים והפתרונות שלנו" או בטופס שמבקש ממנו שתים־עשרה פרטים כולל מספר תעודת זהות של הסבתא. ברגע הזה הוא נזכר שיש לו כביסה לתלות. פרסום טוב לא מסתפק בעניין, הוא גם מראה לאדם בדיוק מה עושים עכשיו ומוריד ממנו כל מאמץ מיותר. "קובעים שיחת היכרות של 15 דקות ובודקים אם זה מתאים לעסק שלכם" היא הזמנה שאפשר לענות עליה בלי לחשוב פעמיים. בהירות היא לא עניין של סגנון, היא מה שמניע אנשים לפעול.
מה שהטכנולוגיה לא תחליף
אני משתמש בבינה מלאכותית כל יום, והיא חסכה לי שעות רבות של עבודה. אבל היא לא שינתה את הסיבה שבגללה אנשים קונים. אנשים עדיין צריכים לזהות משהו שנוגע בהם, להבין מה הם מרוויחים, להאמין להבטחה ולהרגיש שהצעד הבא נכון ופשוט. הטכנולוגיה משנה את הדרך שבה אנחנו מייצרים פרסום, והפסיכולוגיה האנושית היא שממשיכה לקבוע אם הוא יעבוד. ובעל העסק עם שלושים הכותרות? בסוף כתבנו יחד אחת, עם מספר, עם בעיה שהלקוחות שלו מכירים ועם צעד הבא ברור. היא לא הייתה הכי מבריקה ברשימה, אבל היא הייתה הראשונה שהביאה לו פניות.
אם אתם רוצים לבדוק את זה אצלכם, יש תרגיל קטן שלוקח חמש דקות: פתחו את דף הבית של האתר או את המודעה האחרונה שפרסמתם, וקראו את הכותרת כאילו אתם לקוח שלא מכיר אתכם.
האם היא אומרת לו מה יוצא לו מזה?